אתר זה משתמש בקובצי Cookies כדי להבטיח שתקבל את החוויה הטובה ביותר באתר שלנו. קראו את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.
פרופ' זאב לב נולד בשנת 1922 בווינה, אוסטריה, למשפחת רבנים מחסידי צ'ורטקוב מגליציה. הוא למד בווינה ובברלין. ב-1938, לקראת פרוץ מלחמת העולם השנייה, שלחו אותו הוריו לאנגליה ב"משלוח הילדים" (קינדר-טרנספורט), שם למד במכללה התלמודית בגייטסהד. בגיל שמונה עשר, הוא נשלח יחד עם אלפי פליטים יהודים למחנה מעצר בקנדה. לאחר שחרורו, הוא חזר ללימודים אקדמיים ותורניים. ב-1940 גורש לקנדה למחנה עבודה ובו עבד כשנתיים כחוטב עצים ולמרות הקושי למד תורה במסירות.
פרופ' לב קיבל את התואר הראשון שלו בפיסיקה בהצטיינות באוניברסיטת קווין, קנדה. בשנת 1950 הוא קיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת קולמביה בארה"ב, והסמכה לרבנות. באותה שנה הוא גם עלה לישראל, והיה שותף לפיתוח המחלקה לפיסיקה באוניברסיטה העברית.
בשנת 1962, בגיל 40 זכה פרופ' לב בפרס ישראל על עבודתו בתחום תהודה פאראמגנטית, ובשנת 1965 זכה בפרס רוטשילד.
ב-1969 הוא ייסד את בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים (מכון לב) שלימים ייקרא המרכז האקדמי לב, כמוסד ייחודי המשלב לימודי תורה והנדסה, מתוך מטרה לטפח מנהיגות ולחנך תלמידים לדרך של תורה ומדע. פרופ' לב היה נשיאו והרקטור הראשון במשך שלוש עשרה שנים ולאחר מכן, המשיך להיות פעיל כיו"ר חבר הנאמנים, ובפעילות מחקרית ואקדמית.
פרופ' לב היה אחד ממייסדי איגוד המדענים האורתודוקסיים בארה"ב ובישראל, והמייסד והיו"ר הראשון של המכון למדע וההלכה. יעץ בענייני טכנולוגיה והלכה לרבנים הראשיים הרצוג ואונטרמן זצ"ל. היה חבר בוועדה לצמצום היתרי עבודה בשבת.
פרופ' לב פרסם 43 מאמרים הלכתיים והוא מחברם של שני ספרים בנושא הלכה וטכנולוגיה;
הוא גם כתב 240 מאמרים אשר פורסמו בכתבי עת מדעיים. הוא היה הנשיא של אגודת הפיזיקה ישראל ופרופ' אורח באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם.
פרופ' זאב לב נפטר בי"ח בתשרי תשס"ה (2004).