אתר זה משתמש בקובצי Cookies כדי להבטיח שתקבל את החוויה הטובה ביותר באתר שלנו. קראו את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.
אנו בעיצומו של מצב חירום בריאותי שהביא למשבר ארגוני: מצב שבו האתגר הינו בלתי צפוי, הוא מאיים על הערכים המרכזיים של הארגון (כלומר רווחים, ייצור, חדשנות ושירות לקוחות), ולכן מכריח ארגונים להעריך מחדש את סביבתם המשתנה ולפתח תגובות אופטימליות בפרק זמן מוגבל. אני כותב את המילים הללו מהמשרד הביתי שלי בירושלים (ששימש בעבר כחדר השינה של בני הנשוי). בימים אלה נראה כי ממשלת ישראל נעה לקראת החלטה, שבארגונים לא חיוניים אנשים שממשיכים לעבוד לא יגיעו פיזית למקום העבודה, אלא יעבדו מהבית.
רבים מצאו נחמה בעובדה שאנו חיים בעידן שבו הטכנולוגיה מאפשרת לנו לבצע עבודות מסוגים שונים מחוץ למקום העבודה הפיזי – דבר שראינו גם לפני המשבר.עם זאת, כמעט לא מתקבל על הדעת שארגון שלם יהפוך לווירטואלי; בוודאי לא ברגע אחד. אבל זה בדיוק מה שכבר קרה במקומות אחדים, ונראה שהדבר עומד להתרחב – כאן ובמדינות אחרות.
ארגונים עוברים שינוי מהותי בימים הללו: או שייאלצו לחלוטין "to go virtual" או שיצטרכו לפעול ללא חלקים נרחבים מכוח העבודה. הרבה נכתב על איך אנשים יכולים להפוך את חווית "משרד הבית" שלהם לנעימה יותר ויעילה יותר. אך יש מחסור במידע בנוגע לאופן שבו מנהלים יכולים לנהל את אותם האנשים העובדים מרחוק בצורה הטובה ביותר. זאת מציאות חדשה, חדשה ומאתגרת.
למאמר המלא של ד"ר אבי קיי שהתפרסם באתר "מקור ראשון"