אתר זה משתמש בקובצי Cookies כדי להבטיח שתקבל את החוויה הטובה ביותר באתר שלנו. קראו את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.
חבר הנאמנים של המרכז האקדמי לב והעומד בראשו החליטו לקרוא לקתדרה ע"ש הוריו של פרופ' נח דנא-פיקארד, הנשיא החמשי של בג"ט.
רולן דאנא נולד ב-1920 בעיר ניס, בדרום צרפת. הוא גדל ולמד בניס, ובפרוץ מלחמת העולם השנייה היה סטודנט למשפטים. עם כינון משטר וישי הוא היה אחד משני היהודים אשר הורשו להמשיך ללמוד. בכל זאת הוא החליט לעזוב ולהילחם נגד המשטר ונגד הכובש הגרמני. תחילה בפרטיזנים כאחראי על הצנחת כלי הנשק לקבוצות הפרטיזנים במחוז ההרי מסביב לניס, אח"כ יותר צפונה באלפים. הוא נעצר ע"י הג'נדרמריה הצרפתית כאשר הוא חיפה על קבוצתו, וכלא במחנה פרטיזנים שבויים. אחרי מספר חודשים, קצין המשטרה אשר כלא אותו (ואמר לו שיש לו מזל כי הא עצמו לא אנטישמי) הצליח לגרום לשחרורו. אז רולן דאנא פנה צפונה וחדש את פעיולותו הפרטיזנית, הפעם במערב פריז. עם שחרורה של פריז הוא הצטרף ל 2eme D.B. יחידת שיריון (האחת והיחידה מכל צבא צרפת מלפני המלחמה שלא נכנעה לגרמנים). הוא נלחם ונפצע בקרב Dompaire, אבל תוך זמן קצר חזר ללחימה, עד הניצחון, ואז הוא היה בדרום בווריה.
עם חזרתו לניס, הוא חדש את לחימודיו במשמפטים ונהיה עו"ד. ב-1947 הוא בקש משלטונות צרפת להוסיף לשמו את שם נעוריה של אמו פיקארד. וכך נוצר השם.
רולן דנא-פיקארד פעל רבות כדי לשקם את החיים היהודים בעיר אשר רבים מתושביה היהודים, מקוריים או פליטים, נרצחו או נעלמו, כולל 20 מבני משפחתו. הוא ייסד תלמוד תורה, תנועת נוער (כמובן לא לבד), ומאוחר יותר הוא ייסד יחד עם חותנו פול ווייל את וועד הכשרות.
אסטריד וויל נולדה בעיירה בוקסווילר, בחבל אלזס (מזרח צרפת) בשנת 1928. ב-1940 משפחתה גורשה מביתה ומן האיזור ע"י הכובש הגרמני. אחרי מספר תחנות נדידה משפחת וויל הגיעה לניס, שם היא נשארה עד סוף המלחמה ואחריה. בזמן המלחמה אביה פול וויל דאג גם ליהודים האחרים, לדוגמא הוא הצליח לאפות מצות לפסח ואסטריד הייתה מחלקת אותם לאחרים כשהיא נוסעת על אופניים.
ב-1942 ניס הפכה למלכודת מוות ליהודים אשר עד אז מצאו מקלט בה תחת כיבוש איטלקי, כאשר הגרמנים כבשו את "האיזור החופשי" של צרפת. למרות הקשיים האדירים, משפחת וויל זכתה לניסים רבים ושרדה את המלחמה. אסטריד למדה במסלול מורים והייתה שותפה לתנועת הנוער החדשה.
בתנועה הזאת רולן ואסטריד נפגשו. הם התחתנו ב-1949, בין כיפור לסוכות. יחד הם הקימו משפחה ואז אסטריד למדה משפטים על מנת לעבוד עם בעלה. ביחד גם כן הם המשיכו בפעילות ציבורית. בין היתר היא פעלה בסניף המקומי של הקק"ל, שאביה עמד בראשו.
ביתם היה בית האחרה ובית ועד לרבנים. קירות הבית היו מכוסים ספרים, לימוד היה אור לרגליהם. חיי המשפחה קבלו את הקצב מהשבתות, החגים והחשיבות ללמוד וגם לגלות את העולם בכל רבדיו. בלי תיאוריות גדולות, הם הוו דוגמא חיה ש"תורה עם דרך ארץ" היא דרך חייהם. אולי זאת ההזדמנות לספר שאמא של אסטריד, רנה וויל, חזרה לביתה באלזס כדי לאסוף את חפצי המשפחה שנשארו. הבית הוחרם ע"י מפקד האיזור הגרמני ואח"כ נשדד ע"י השכנים. הספר היחיד שהיא מצאה היה פירושו של הרש"ר הירש על התורה, כתוב בגרמנית. בספר הזה רנה ווייל קראה כל חייה.
שני הבנים של רולן ואסטריד דאנא-פיקארד עלו ארצה בהפרש של שנה וחצי בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 (למ'). ככה התחילו נסיעות רבות בין ניס לירושלים, עד ששניהם יצאו לגימלאות וחלוקת הזמן נטתה יותר לכוון הארץ. בתם עדיין גרה בניס.
ב"ה הם זכו לנינים בארץ ונהנו מילדים, נכדים ונינים מספר שנים. שניהם נפטרו בעיר הקודש ירושלים מוקפים מצאצאיהם. רולן בשבת בבוקר פר' נח תשס"ו, אסטריד בשבת בבוקר פר' תצא תשס"ט. מנוחתם כבוד באדמת קודש ירושלים.
וכפי שזרעם בחיים, הם בחיים.
מספר תמונות מחייהם
תורה ומדע אינם תחומי דעת נפרדים, וגם לא סותרים זה את זה. בהרבה מקרים החשיבה המתמטית, החשיבה המדעית והחשיבה התלמודית הולכות על אותו מסלול. לדוגמא, ניתן לתאר את לוח השנה העברי בעזרת מבנה גיאומטרי (ספירלי ופרקטלי בו-זמנית), לא מבחינה אסטרונומית אלא מבחינה פנימית. כמו כן, חז"ל וחכמי ישראל לדורותיהם ואנשי המתמטיקה (לפעמים הם אותם האנשים) התמודדו עם בעיות שאין להן הכרע (בין השמשות, סודיות השייכות לעבודות שונות בבית המקדש, קביעת המוות, ועוד סוגיות רבות המסתיימות ב"תיקו" דהיינו שהבעיה נשארת עומדת, וכו' דבר שאפשר לחקור יחד עם משפט Gödel). מצד אחר, שיטות של המתמטיקה המודרנית מאפשרות לנתח סוגיות בתלמוד בכלים של דורנו, תוך כדי צפייה איך חז"ל פתרו את הבעיות בעזרת בניית הכלים שלהם.
להלן עוד מספר דוגמאות:
ההפרדה האקדמית בין מחלקה למתמטיקה ומחלקה לפיזיקה נולדה רק בתקופה המודרנית בגרמניה. מקודם, אותם האנשים עסקו במתמטיקה,בפיזיקה, באסטרונומיה וכו'. ובעם ישראל אלה היו בדרך כלל גם תלמידי החכמים (הרמב"ם, הרמב"ן, הרלב"ג, אבן עזרא, הגאון מוילנא, ועוד). הרב-תחומיות מניבה לעיתים קרובות תוצאות ברוכות. כך צריך להיות בהסתכלות תורנית-מדעית. ואנו רואים את זה גם אצל חז"ל, כאשר דנים בנושא א' בעזרת כלים ופסיקה מתחום ב'.pb-5
טכנולוגיה
לפני מספר שנים חוקר קנדי ציין שהמעבר מכתיבה בנוצה לכתיבה בקולמוס מברזל שחרר את הלומד מהצורך לחישובים בעל פה, כיון שכתיבת החישובים הפכה לקלה יותר. הדבר גרם למהפכה בחינוך המתמטי. מהפכה דומה מתרחשת עם כניסת המערכות המתוקשבות המכונות באנגלית (Information and Communication Technologies ICT) לעולם החינוך בכל רבדיו.
המערכות האלה מהוות היום כלי מרכזי בכל תחומי הלימוד. גם בתחום התורני המערכות המתוקשבות ICT יכולות לתרום הרבה והמחשב רכש מקום של כבוד במסגרות הלימוד התורני, בבית המדרש ובלימוד מקוון.
כוונים
במסגרת הקתדרה מתבצעים מחקרים אשר שותפים להם חוקרים מתחומים שונים במרכז האקדמי לב, יחד עם חוקרים ממוסדות תורניים ו\או מאקדמים אחרים.
מקום של כבוד יישמר לעבודה עם תלמידים אשר מעמיקים את קישרם ל "תורה-ומדע", כי עולמו של הקב"ה הוא אחד.
מבין הנושאים: