"בוגרות קמפוס לוסטיג מתקבלות בזרועות פתוחות לשוק העבודה"

במרכז ראסל ברמת גן התקיים השבוע אירוע קבלת תארים של קמפוס לוסטיג של המרכז האקדמי לב. 75 בוגרות הגיעו לקבל את התואר הנכסף וחלקן זכו בפרסי הצטיינות, מטעם המוסד הירושלמי ומטעם הפירמות הגדולות בארץ בתחום החשבונאות – PWC ו-BDO. הטקס היה מרגש במיוחד, בשל חסרונם של מייסדי סמינר לוסטיג הרב בנימין מצגר ורעייתו הרבנית לאה זצ"ל, שהלכו לעולמם במהלך השנה.

הבוגרות הנרגשות בתחומי מדעי המחשב, תוכנה, חשבונאות ומערכות מידע ומנהל עסקים, הגיעו עם בני משפחותיהן וקיבלו פרסים עבור הצטיינות בלימודים האקדמיים ובלימודי הקודש. הרב צבי שרייבר, ראש קמפוס לוסטיג, בירך את הבנות ואמר: "ניצבים בפניכן שני אתגרים. האחד הוא הקמת בית של תורה וחסד והשני הוא פרנסת הבית, בין כשותפות בפרנסה ובין אם כמפרנסות בלעדיות. אנו כמוסד מתחייבים לאפשר לכן לבצע זאת על הצד הטוב יותר, על מנת ששם שמים ייקרא עליכן בנות ישראל, אשר בכן אתפאר. בפרשת וישלח יעקב מתעכב במעבר הירדן והגמרא מבארת שעשה זאת משום שחזר להביא כלים קטנים והסיבה היא משום שהוא חס על ממונו – ממון שהרוויח ביושר ולכן הוא רואה בהם כלי לעבודתו יתברך. גם כאן, הלימודים האקדמיים הם כלי לעבודת בורא, לביצוע שליחותכן הייחודית".

הרב שרייבר התייחס גם לרב מצגר זצ"ל וציין את פועלו רב השנים לחינוך דור העתיד. "לרב מצגר הייתה ברורה שליחותו הרוחנית, גם במחיר של ויתורים שונים", אמר מנהל קמפוס לוסטיג, "כל דבריו נעשו בהתייעצות עם גדולי ישראל והוא קיבל את דבריהם בצורה פשוטה וללא חשבונות". 

הרב משה לוסטיג, המנהל החינוכי בקמפוס לוסטיג של המרכז האקדמי לב, דיבר גם הוא על המנהל המנוח של המוסד: "הרב והרבנית מצגר זצוק"ל היו החלוצים לפני המחנה כאשר היו המחנה עצמו. הם לא משכו את המחנה אליהם אלא עשו הכול בעצת גדולי ישראל – תחת הנהגתם והוראתם הישירה. הם הובילו מוסד ראשון מסוגו – מתוך ראייה שהבוגרות יוצאות עם כלים, שמטרתם, בסופו של דבר, היא לעבודתו יתברך. מוסד זה מושתת על העיקרון של זבולון ויששכר. אפשר שאתן תהיו זבולון ולצדכן יהיה יששכר, ואפשר שלצדכן יהיה זבולון גם כן ואתן יחד תהיו שותפים ביששכר. יהי רצון שנזכה להעמיד עוד בוגרות רבות חדורות יראת שמיים".

פרופ' חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב: " עם הזמן הבנתן שזה מקום שנועד לבנות אתכן ולהקנות לכן את הכלים להקים בית של תורה ולהתפרנס בכבוד. ברור לי שמי שהייתה מוכנה לקבל התעלתה ברוחניות וזאת הודות לצוות הרבנים".

רו"ח יואל טולידנו, שותף בפירמת  BDO: "היום ישנו מחסור ברואי חשבון והמעסיקים מחפשים עובדים בנרות. זה מקנה למי שלמדה חשבונאות לבחור את מקום העבודה. קריירה זה לא הכול בחיים ויש מקומות עבודה שבהם סביבת העבודה מתאימה לאישה חרדית שרואה אידיאל בחיי משפחה וקדושה".

אורחת הכבוד בטקס, רו"ח מלכה אייכנשטיין, שותפה ב PWC, בוגרת המחזור הראשון של קמפוס לוסטיג ואמא לבוגרת שזכתה בפרס הצטיינות: "עבורי זו סגירת מעגל כבוגרת שמלווה את הבת שלה בערב החשוב הזה. לפני 35 שנים האישה החרדית הייתה מורה או גננת. מי שפתח להם את האפיק המקצועי החדש, ראיית חשבון היה הרב מצגר זצ"ל. באותה תקופה שבה נכנסתי למקצוע, בכירים בענף היו מרימים גבה כיצד ייתכן שאישה חרדית יכולה להיות רואת חשבון. כיום זה אחרת. האישה החרדית מתקבלת בזרועות פתוחות לשוק העבודה, בשל מוסר העבודה הגבוה ובשל העובדה שהיא לא נופלת ברמה המקצועית מאלו שאינן חרדיות.

"בנות יקרות, אתן מסיימות כעת 15 שנות חממה ויוצאות לדרך לבד. יש להניח שלא בטוח שהמקום אליו תגיעו יהיה חממה. חשוב לזכור היטב שהמימוש האמיתי שלנו הוא להקים בית ולהיות אימהות, להתוות את הדרך הנכונה עבור ילדנו. קל יותר לשלוח את הבעל ללמוד תורה, אבל האתגר האמיתי הוא לשלוח את הילד ללמוד תורה וזוהי האחריות שלנו – להקים בית של תורה".