האם סטייק אנטרקוט מתורבת בשרי?

היום, יום ד', נערך כנס בינלאומי ראשון מסוגו בנושא הנדסת רקמות ממבט הלכתי-מדעי. הכנס "המבורגר משובט זה בשרי?" נערך על ידי בית המדרש ומכון המחקר לטכנולוגיה עתידית 'מדע תורתך' של  המרכז האקדמי לב ועמותת סולמות. חוקרים מהארץ ומהעולם יחד עם רבנים מובילים, דנו בהשפעותיהן ההלכתיות של טכנולוגיית תרבות תאים לצרכי מאכל והדפסת רקמות לצורכי השתלה.

כאמור ההתפתחות הטכנולוגית מציבה עבור עולם ההלכה לא מעט אתגרים, כך למשל פיתוחים של הדפסת איברים והנדסת רקמות וכן ייצור של בשר לאכילה במעבדה צפוי לחולל מהפיכה צרכנית ומעלים שאלות הלכתיות מעניינות אשר נידונו בכנס כגון: האם בשר שנוצר במעבדה נחשב לבשרי או פרווה? ואם הוא נחשב פרווה, מה היחס ההלכתי כלפי בשר שתורבת מבעל חיים שאינו כשר? מהן ההשפעות ההלכתיות של הדפסת איברים להשתלה? וכיצד ישפיעו הטכנולוגיות העתידיות על חיינו ההלכתיים.

נשיא המרכז האקדמי לב פרופ' חיים סוקניק פתח את הכנס בדבריו : "חזון השילוב בין תורה ומדע איננו דבר חדש. פרופ' זאב לב הגה אותו עם הקמת המרכז האקדמי לב לפני חמישים שנה. ההתפתחות הטכנולוגית מחייבת להתאים את החזון למציאות העכשווית, בהתאם לכך הוחלט להקים את בית המדרש 'מדע תורתך', המעניק את התשתית האקדמית המקצועית והתורנית הלכתית לסוגיות הלכתיות שבעתיד יהיו רלוונטיות מאוד לחיי היום יום"

הרב יוסף צבי רימון, ראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב ויו"ר סולמות ציין: "עולם רחב של דיוני עומק הלכתיים נפתחו עם התפתחות הטכנולוגית של תרבות בשר לאכילה. שאלת הכשרות מחייבת הבנה טכנולוגית מדעית, שכן ניתן לקבוע שמדובר בבשר לכל דבר ועניין. מאידך ניתן לטעון שהמוצר הסופי הינו תרבית של תאי שריר שאינם אכילים, ואינם נחשבים כאיסור, וגם עברו שינוי גדול מאוד, ואולי לא יהיו נחשבים כבשר למרות שהם נראים  כמו סטייק אנטרקוט. ההבנה המדעית וההלכתית הן קריטיות בין היתר גם לצורך הקביעה אם נטילת תא מבעל חיים שלא הומת מוגדרת כאיסור אבר מן החי. המורכבות לא נעצרת בתחום הכשרות בלבד. שכן אם התרבית מתפתחת בסביבת מזון המכילה חמץ, תהיה בעיה לאכול אותה בפסח – גם אם הבשר יוגדר בסופו של דבר כפרווה, ובעוד שאלות מעניינות."

דידייה טוביה, מייסד משותף ומנכ"ל Aleph Farms אשר מייצרת בשר מתורבת :" ישנם אתגרים רבים הכרוכים בתעשיית הבשר. התלות והשימוש האינטנסיבי במשאבים טבעיים כמו קרקע ומים, שימוש מוגבר באנטיביוטיקה וכמובן גם הסתייגות אתית מהסבל הנגרם לבעלי החיים הם חלק מרשימה ארוכה. אלף פארמס הוקמה על בסיס טכנולוגיה שפותחה בטכניון ובשיתוף של רשות החדשנות ושטראוס במסגרת חממת The Kitchen . הידע והפטנטים  שפיתחה החברה משמשים לשיחזור התהליך הטבעי בו רקמות מתחדשות תחת תנאים מבוקרים. דגימה זעירה של תאי בקר גדלה לבשר אמיתי, תוך שימוש בשבריר מן המשאבים הטבעיים וללא אנטיביוטיקה. מה שמאפיין את אלף פארמס הוא ההתמקדות בגידול חתיכות בשר שלמות, כמו סטייק ולא בשר מעובד דוגמת המבורגר. כמו כן נעשה שימוש בתאים בעלי יכולת התרבות מהירה וללא מעורבות של הנדסה גנטית, זאת לצד תשתית לייצור בקנה מידה גדול, כפי שדורש עולם המזון."

אריה באט, מנכ"ל  Precise- Bio אשר מפתחת טכנולוגיה להדפסת איברים, הוסיף: "אנחנו מייצרים באמצעות מדפסות תלת ממד קרניות להשתלה. בשנה הקרובה נבצע את הניסוי הראשון בבני אדם, כאשר החזון שלנו הוא ליצור מציאות בה לא יהיה צורך בתרומות איברים. הייצור יכול להתבצע  בהתאמה אישית לחולה. הטכנולוגיה הזאת תאפשר בעתיד לבצע החלפה של איברים  חיוניים דוגמת לב, כבד וריאות כפי שאנחנו מכירים כיום, ובשנים הקרובות אנחנו מייצרים חלקי חילוף לרקמות פגומות בגוף במטרה לשפר את איכות החיים. יכולת טכנולוגית זו תיצור גם השפעה על העולם ההלכתי שכן, המחלוקות ההלכתיות המוכרות כיום סביב תחום השתלת האיברים יהפכו ללא רלוונטיות."

בית המדרש ומכון המחקר לטכנולוגיה עתידית 'מדע תורתך' הוקם על ידי הרב יוסף צבי רימון, עמותת סולמות ונשיא המרכז האקדמי לב פרופ' חיים סוקניק. מטרתו של בית המדרש המנוהל על ידי הרב אביעד ברטוב היא לעסוק בנושאים הלכתיים הנובעים מהתפתחויות טכנולוגיות עתידיות שישפיעו על חיינו דוגמת תרבות בשר, הדפסת איברים, בתים חכמים ועוד. בית מדרש 'מדע תורתך' שוכן במרכז האקדמי לב המשלב תורה מדע ואקדמיה, אוגד רבנים מהמגזר הדתי לאומי והחרדי לצד מיטב המוחות בארץ ובעולם ובכירים בתעשייה העוסקים בטכנולוגיות עתידיות.

קרדיט תמונת נושא: Aleph Farms