האם סטייק אנטרקוט מתורבת בשרי?

השבוע נערך כנס בינלאומי ראשון מסוגו בנושא הנדסת רקמות ממבט הלכתי-מדעי. הכנס "המבורגר משובט זה בשרי?" נערך על ידי בית המדרש ומכון המחקר לטכנולוגיה עתידית 'מדע תורתך' של  המרכז האקדמי לב ועמותת סולמות. חוקרים מהארץ ומהעולם יחד עם רבנים מובילים, דנו בהשפעותיהן ההלכתיות של טכנולוגיית תרבות תאים לצרכי מאכל והדפסת רקמות לצורכי השתלה.

כאמור ההתפתחות הטכנולוגית מציבה עבור עולם ההלכה לא מעט אתגרים, כך למשל פיתוחים של הדפסת איברים והנדסת רקמות וכן ייצור של בשר לאכילה במעבדה צפוי לחולל מהפיכה צרכנית ומעלים שאלות הלכתיות מעניינות אשר נידונו בכנס כגון: האם בשר שנוצר במעבדה נחשב לבשרי או פרווה? ואם הוא נחשב פרווה, מה היחס ההלכתי כלפי בשר שתורבת מבעל חיים שאינו כשר? מהן ההשפעות ההלכתיות של הדפסת איברים להשתלה? וכיצד ישפיעו הטכנולוגיות העתידיות על חיינו ההלכתיים?

הגאון רבי אשר וייס, אשר התארח בכנס, התייחס לסוגיית הכשרות של בשר מתורבת. "בעוד תקופה לא ארוכה אדם ישב מול צלחת ועליה מנת בשר משובחת. הוא יתהה האם מדובר בבקר? כבש? ולא, מדובר בבשר מעבדה. לפוסקי ההלכה אתגר אמיתי כי פוסק צריך להתמצא בתחום בו הוא פוסק ואילו העולם המדעי טכנולוגי לא מפסיק להתחדש ולהשתנות. השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא האם מדובר בבשר? ובכן, מדובר בבשר שמתפתח מתאי גזע בהליך מעבדתי, לא מדובר בבשר שיוצר יש מאין, הר היכולת הזו שמורה לקב"ה בלבד".

לשיטתו של הרב וייס, הבשר המתורבת הוא בשרי לכל דבר. "כפי שתוספות גורס לגבי חיטה שיורדת בעבים מדרך נס עדיין נחשבת חיטה כשרה למנחות, אף על פי שכתוב בגמרא שהמנחה צריכה להגיע 'ממושבותיכם', חיטה שמגיעה בין בדרך נס ובין בדרך הטבע עדיין נחשבת חיטה. כך בשר שגדל בתנאי מעבדה מתאי גזע ולא בדרכו הטבעית נחשב כבשר לכל דבר".

הרב סיכם את הכנס ואמר: "זו שמחה גדולה לעסוק בשאלות שלא רבים יוכלו לעסוק בהן. אני מאחל לכולם ושרק נזכה ליהנות מדברי תורה"

הרב יוסף צבי רימון, ראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב ויו"ר סולמות ציין: "עולם רחב של דיוני עומק הלכתיים נפתחו עם התפתחות הטכנולוגית של תרבות בשר לאכילה. שאלת הכשרות מחייבת הבנה טכנולוגית מדעית, שכן ניתן לקבוע שמדובר בבשר לכל דבר ועניין. מאידך ניתן לטעון שהמוצר הסופי הינו תרבית של תאי שריר שאינם אכילים, ואינם נחשבים כאיסור, וגם עברו שינוי גדול מאוד, ואולי לא יהיו נחשבים כבשר למרות שהם נראים  כמו סטייק אנטרקוט. ההבנה המדעית וההלכתית הן קריטיות בין היתר גם לצורך הקביעה אם נטילת תא מבעל חיים שלא הומת מוגדרת כאיסור אבר מן החי. המורכבות לא נעצרת בתחום הכשרות בלבד. שכן אם התרבית מתפתחת בסביבת מזון המכילה חמץ, תהיה בעיה לאכול אותה בפסח – גם אם הבשר יוגדר בסופו של דבר כפרווה, ובעוד שאלות מעניינות."

אריה באט, מנכ"ל  Precise- Bio אשר מפתחת טכנולוגיה להדפסת איברים, הוסיף: "אנחנו מייצרים באמצעות מדפסות תלת ממד קרניות להשתלה. בשנה הקרובה נבצע את הניסוי הראשון בבני אדם, כאשר החזון שלנו הוא ליצור מציאות בה לא יהיה צורך בתרומות איברים. הייצור יכול להתבצע  בהתאמה אישית לחולה. הטכנולוגיה הזאת תאפשר בעתיד לבצע החלפה של איברים  חיוניים דוגמת לב, כבד וריאות כפי שאנחנו מכירים כיום, ובשנים הקרובות אנחנו מייצרים חלקי חילוף לרקמות פגומות בגוף במטרה לשפר את איכות החיים. יכולת טכנולוגית זו תיצור גם השפעה על העולם ההלכתי שכן, המחלוקות ההלכתיות המוכרות כיום סביב תחום השתלת האיברים יהפכו ללא רלוונטיות."

בית המדרש ומכון המחקר לטכנולוגיה עתידית 'מדע תורתך' הוקם על ידי הרב יוסף צבי רימון, עמותת סולמות ונשיא המרכז האקדמי לב פרופ' חיים סוקניק. מטרתו של בית המדרש המנוהל על ידי הרב אביעד ברטוב היא לעסוק בנושאים הלכתיים הנובעים מהתפתחויות טכנולוגיות עתידיות שישפיעו על חיינו דוגמת תרבות בשר, הדפסת איברים, בתים חכמים ועוד. בית מדרש 'מדע תורתך' שוכן במרכז האקדמי לב המשלב תורה מדע ואקדמיה, אוגד רבנים מהמגזר הדתי לאומי והחרדי לצד מיטב המוחות בארץ ובעולם ובכירים בתעשייה העוסקים בטכנולוגיות עתידיות.