אתר זה משתמש בקובצי Cookies כדי להבטיח שתקבל את החוויה הטובה ביותר באתר שלנו. קראו את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.
12.4.19
איך מטיסים חללית לירח בלי לחלל שבת? כיצד יושפע העולם ההלכתי מכניסתם של רובוטים לחיינו? כיצד הרבנים יכולים לסייע לעגונות ומסורבות גט במסגרת ההלכה והאם בכלל ממצאים ארכיאולוגיים יכולים לסתור את התנ"ך? תשובות לשאלות אלו ורבות אחרות התקבלו במסגרת כנס תורה ומדע השנתי שהתקיים במרכז האקדמי לב בירושלים.
כנס תורה ומדע ה-26 התקיים במרכז האקדמי לב בירושלים. הכנס השנתי,שהתקיים השנה בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן, מאגד אליו את בכירי החוקרים והרבנים שפועלים ברצף שבין התורה והמדע ודנים בו בסוגיות ובחידושים המעסיקים הן את הרבנים והן את החוקרים ומפעילי המערכות הטכנולוגיות. השנה עסק הכנס בין השאר בנושאים כמו בינה אנושית ומלאכותית וכיצד זה משפיע על ההלכה, הקשר בין רפואה וביולוגיה, דילמות אתיות של רופאים והאם ארכיאולוגיה מסוגלת לסתור כתבי עמים עתיקים כאשר לא נמצאו עדויות בשטחי החפירות.
בכנס שאירגן פרופ' נח דנא-פיקארד, הוענק פרס "לב" על שם פרופ' זאב לב, מייסד המרכז האקדמי לב, לרב פרופ' אברהם שטיינברג שפועל בתחום האתיקה הרפואית ועמד בראש ועדות ציבוריות בנושא השתלות וחולים הנוטים למות, פרסם 42 ספרים 292 מאמרים מקצועיים ועוד. את הפרס העניק נשיא המרכז האקדמי לב פרופ' חיים סוקניק. הרב פרופ' אברהם שטיינברג, חתן פרס לב התרגש ואמר: "התרגשתי לקבל את הבשורה שמעניקים לי את הפרס הנכבד. לכבוד לי להצטרף ולהימנות על זוכי הפרס הקודמים שתרמו כה רבות לעולם התורה והמדע. חברה מאוד מכובדת. ואני מודה מאוד לוועדת הפרס".
אחד החלקים המעניינים בכנס התקיים לקראת נחיתת החללית הישראלית 'בראשית' על הירח הלילה, כאשר לאחר שיחת סקייפ עם אריאל גומז, בוגר המרכז האקדמי לב שהינו אחד מהמהנדסים שמטיסים את החללית לירח ונאלץ להישאר בחדר הבקרה, סיפר הרב שרגא דהן, רס"ן בצה"ל ומי שנחשב ל"רב של החללית" על ההיבטים ההלכתיים סביב שמירת שבת במהלך מבצע הטסת החללית לירח, שנמשך כבר כחודשיים: "מדובר בפרויקט לאומי. בעוד כמה שעות - ממש הלילה - החללית בע"ה תנחת על הירח וכל התקשורת העולמית תגיד שמדינת ישראל הנחיתה חללית על הירח, זה קידוש ה' עצום. זה אומר הכל, מחזק את החוסן הלאומי והביטחוני. לכן, למרות שלא מדובר בפיקוח נפש צריכים למצוא פתרונות הלכתיים שיהיו רלוונטיים למשימה. בנוסף, חלק גדול מצוות המפתחים והמהנדסים הם אנשים דתיים וחלקם בוגרי המרכז האקדמי לב, כך שהיינו צריכים לתת מענה הלכתי מתאים. זה נושא חדש שעד היום כמובן לא נדון בהלכה".
כדי לתת מענה לעגונות ומסורבות גט, קרא הרב ד"ר יוסף יצחק ליפשיץ לדיינים ורבנים להתייעץ עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים במקרים של עגונות ומסורבות גט ואמר "הייתי רוצה שכאשר אדם מסרב לתת גט במשך הרבה שנים לבחון גם את הכיוון שהוא אולי נחשב כסובל מהפרעה נפשית. לא תמיד זה ניתן אבל הרבה פעמים זה בוודאי אפשרי. ההגדרה ההלכתית וגם האופן שבו אנחנו מעריכים את האדם חשובה. ניתן לשאול את האישה האם הייתה מתחתנת עם בעלה אילו הייתה יודעת לפני החתונה שהוא סובל מהפרעה נפשית. מאחר שהיא הייתה מסרבת לכך ניתן לבטל את הנישואין על סמך ההגדרה "מקח טעות" ולהציל את החיים של אותה אישה".
"אין מדובר בחידוש הלכתי" הסביר הרב ד"ר ליפשיץ, "אלא קריאה לרבנים לפנות לפסיכולוגים ופסיכיאטרים. הם לא מוזמנים לבית הדין ולא מתייעצים איתם מספיק מחוץ לבית הדין וצריך שרבנים ודיינים יעשו את זה הרבה יותר".
ד"ר יצחק מייטליס ניפץ את המחשבה שלפיה ניתן לסמוך על אמיתות ארכיאולוגיות והסביר כי פעמים רבות נמצאו כתובות עתיקות על אירועים שקרו, אך הארכיאולוגיה לא מצאה לכך תימוכין בשטח, ובכל זאת ברור לכל החוקרים שהמקום היה גם היה. מייטליס כמובן רמז לכך שגם התנ"ך צריך להיות מקור לגיטימי אך הוכיח את טענתו דווקא ממקורות אחרים. לדבריו "יש כתבים אשוריים וכתבים קדומים נוספים שאין חולק על תקפותם ההיסטורית למרות שאין להם ממצאים בשטח. הארכיאולוגיה משתנה וההיסטוריה משתנה עם השנים, מגיעים למסקנות חדשות כל הזמן. מה שלמדתי כסטודנט כבר לא בהכרח אחר כך".
יו"ר הכנס וראש הקתדרה למחקר במתמטיקה חינוך ויהדות במרכז האקדמי לב, פרופ' נח דנא-פיקארד סיכם ואמר: "אינני מופתע מהחיבור בין תורה ומדע. אנו עסוקים בנושאים שרלוונטיים הן לאנשי ההלכה והן לאנשי המדע. הקשר בין התחומים הולך ועולה, מתברר שוב ושוב כי אין סתירה בין תורה ומדע, ולהיפך – דווקא באמצעות המדע אנו לומדים להכיר יותר טוב את עולמו של הקדוש ברוך הוא".
