מה צריך בשביל שילוב החרדים במשק? הבנה.

כיכר השבת, 03.07.13:

הכתבה באתר כיכר השבת: מה צריך בשביל שילוב החרדים במשק? הבנה
 

בחברה הישראלית קיימות אוכלוסיות מנוגדות, כאשר ישנם ערכים שהם מקודשים והכרחיים אצל בני החברה האחת אך נחשבים טעונים אצל בני החברה השניה. לדוגמא, שבת וצניעות הם ערכים מקודשים בחברה החרדית, ואילו שירות בצבא הוא ערך מקודש בחברה החילונית.

בהינתן תמונה זו, יש לתת את הדעת שאי אפשר לדרוש שינויים מחברה אחת בעוד החברה השניה אינה נדרשת לשום סוג של שינוי. שהרי מי שמנסה להכניס צבא ואקדמיה לעולם החרדי, אך במקביל אינו מנסה להכניס שמירת שבת וערכים יהודיים לעולם החילוני, הרי הוא פוגע באיזשהו איזון בין שתי האוכלוסיות, ומעשיו, ובפרט כשהם מלווים בסוג של כפיה, אינם אלא סוג של בריונות פוליטית. לעומת זאת, פתרון הוגן אמור להיות סימטרי ומתוך בחירה חופשית.

העדר ערכים בחברה החילונית מסוכן לטווח הארוך והקצר

ונקודה נוספת: אם נתבונן במבט אוביקטיבי בחסרונות בחברה החרדית של היום אל מול החסרונות בחברה החילונית, נהיה מוכרחים לומר שהחסרונות של החברה החרדית הם מינוריים והפיכים, ולעומת זאת העדר הערכים היהודיים והנאמנות לתורה ולמצוות שבחברה החילונית הוא מסוכן לטווח הארוך והקצר כאחד, כי בטווח הארוך, מי שאינו נאמן לתורה ולמצוות, אין לו מנגנוני הגנה מספיקים לנוכח השואה השקטה המשתוללת. וגם בטווח המיידי, אם היה הרמב"ם יוצא מקברו ונוסע לסיור בארץ, יתכן שהיו לו אי אלו הערות בנוגע לסדרי החיים בבני ברק, אך כשהיה מגיע לתל אביב הוא היה קורע את בגדיו לנוכח חילולי השבת - דבר שלצערנו התרגלנו אליו, אך מבחינה ערכית הוא חמור מאוד מאוד, ומן הראוי שנשאף לשנותו בדיוק כפי שאנו שואפים לשנות כל סוג של הרגל שלילי שמשום מה דבק בנו, וכולנו בני אדם.

ולכן זהו תנאי ראשון להשתלבות הציבור החרדי במשק ובצבא ובכל תחום לאומי אחר - לראות כצעד ראשון השתלבות דומה של הציבור החילוני במערכת היהודית וההלכתית, בכפוף לכללים שקיבלנו בהר סיני מאת בורא העולם. וכפי שנאמר בהגדה של פסח: "חכם מה הוא אומר, מה העדות, החוקים והמשפטים אשר ציוה... אלקינו אתכם".

נקודה נוספת שיש לשים אליה לב היא שההתנהגות החרדית נובעת מסוג של זהירות, ואפשר לראות בהם שריון שנועד להגן על החברה החרדית מפני אלמנטים שעלולים לפגוע בה.

לדוגמא, אני מכירה בנות שויתרו על קריירה מזהירה בעולם התכנות משום שחשו שסגנון הדיבור, הבדיחות וסדר היום בחברת ההי-טק בה עבדו פגעו בהן מבחינה רוחנית, וכאשר הן גילו זאת, הן העדיפו לוותר על הקריירה שלהן, שהיא כאן בעולם הזה, ולא לוותר על קניינים בעולם הרוח שהוא העולם הנצחי. לכן, מי שמעוניין לשלב חרדים בעולם ההי טק, עליו ליצור סביבה שתשמור על ערכיהם וכללי הצניעות שלהם ועל כיבוד כלל צרכיהם הדתיים. ובאופן דומה, צבא שמעוניין לגייס חרדים לשורותיו מוכרח לאפשר להם לשמור על כל כללי החיים שלהם, כולל כל גדרי הצניעות, ולא לנסות "לחנך אותם מחדש". כי מי שמעוניין שהחברה החרדית תשיל ממנה חלק מהשריון שהיא עוטה עליה, מוכרח קודם כל להפסיק לירות עליה חיצים.

הפתרון להשתלבות חרדים במשק

ונקודה שלישית היא למעשה טכנית – נכון להיום, בעולם ההי טק יש מעט מאוד משרות חלקיות. דבר זה מקשה על נשים בכלל, ועל נשים חרדיות בפרט, להשתלב בו לטווח הארוך, שהרי כאשר הן נדרשות לנהל קריירה ביחד עם ניהול בית, העול המוטל עליהן כבד מנשוא. באופן דומה, גברים חרדים שמעוניינים להשתלב בעולם ההי טק יהיו פעמים רבות מעוניינים להמשיך ללמוד תורה חצי יום, ולעבוד בחצי משרה, וכך להרוויח אמנם משכורת חלקית אך גם לשמור על רמתם הרוחנית והתורנית. אם המשק יתאים את עצמו לצרכים של ההיצע של כח האדם החרדי, מתוך חשיבה עסקית של המעסיקים, אין ספק שהמשק כולו ירוויח.

לסיכום, הנקודות שהעלינו יכולות לסייע להשתלבות של הציבור החרדי בתוך עולם ההי טק, הצבא והמשק בכלל:

א. מדיניות של למידה מחדש והתחברות מחדש לערכי התורה, המצוות והיהדות בכלל.

ב. כיבוד הצרכים הדתיים של עובדים וחיילים חרדיים במלואם.

ג. כיבוד ההעדפות הטכניות של העובדים החרדיים. אם יתקבלו שלושת התנאים הללו, בעזרת ה' תצעד מדינת היהודים לכיוון טוב יותר ויהודי יותר, כיוון של התכנסות סביב מכנה משותף של תורה ומצוות ביחד עם איזון כלכלי ובטחוני.

הכותבת ד"ר רינה אזולאי, היא מרצה בכירה במחלקה למדעי המחשב במכון לב- ביה"ס הגבוה לטכנולוגיה בי-ם.