מחקר - בינה מלאכותית תסייע להילחם באנורקסיה ברשתות החברתיות

טרגדיית מותה של הדוגמנית קארין באומן ממחלת האנורקסיה לאחרונה, הדגיש יותר מתמיד את הצורך לאיתור מוקדם של נשים וגברים הסובלים מהפרעות אכילה, על מנת להעניק להם את הטיפול והתמיכה הנדרשים מוקדם ככל האפשר.

זוהי בדיוק המטרה אשר עמדה בבסיסו של מחקר אשר נערך על ידי הרב פרופסור יעקב הכהן-קרנר, דיקן הפקולטה להנדסה ומדעי המחשב במרכז האקדמי לב, שבמסגרתו פותחה מערכת בינה מלאכותית אשר מאתרת ברשתות החברתיות טקסטים לגביהם עולה חשד שנכתבו על ידי נערות אנורקטיות.

"לפני מספר שנים התוודעתי לתחרויות המבוססות על טקסטים חברתיים שעסקו בזיהוי הסובלים מהפרעות נפשיות, ונחשפתי לעולם האנורקסיה" מספר פרופ' הכהן-קרנר, "החלום שלי היה להציל נפשות על ידי בחינת טקסטים".

פרופ' הכהן-קרנר פנה לפרופ' איתן בכר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, הפסיכולוג הראשי לשעבר של שני בתי החולים של הדסה בירושלים ומומחה בעל שם עולמי בתחום האנורקסיה, שילווה את המחקר, שבוצע בסיועם של נתן מנור ומיכאל גולדמאייר - סטודנטים לשעבר בהנדסת תוכנה במרכז האקדמי לב.

במסגרת המחקר לוקטו 200 פוסטים, 100 מהם לוקטו מקבוצות ותתי רשתות הידועות כפלטפורמות המשמשות בנות בגילאי העשרה ותחילת שנות ה-20, הסובלות מההפרעה. לצורך ביקורת, נבחרו 100 פוסטים אחרים (באורך דומה לקבוצת הפוסטים הראשונה), ביניהם גם פוסטים מאתגרים, דוגמת פוסטים של בנות אשר עוסקות בצורה אינטנסיבית בנושאי משקל, תזונה וספורט, אולם אינן אנורקטיות.

המערכת שפותחה עושה שימוש באמצעים שונים לרבות שיטות ניקוי נתונים, מודלים יוריסטיים שונים לסיווג טקסט, שיטות למידת מכונה (machine learning)  ועוד, על מנת לסווג בצורה אוטומטית את הפוסטים. כחלק מהמחקר הוגדרו 28 משפחות מאפיינים, רובן משפחות המכילות מילות תוכן המשתייכות לנושאים כגון: אוכל ושתיה, דיאטה, אנורקסיה. כמו כן, הוגדרו מיעוט משפחות מבוססות סגנון, דוגמת מילות גוף ראשון יחיד, מילים חיוביות ומילים שליליות. "המטרה הייתה למצוא צירוף מסוים של חלק ממשפחות המאפיינים, אשר יביא להצלחה מקסימלית באיתור חשד לאנורקסיה" מסביר פרופ' הכהן-קרנר, "פרופ' בכר הגדיר עבורנו קבוצה של  50 מילים וזוגות מילים, אשר על בסיס ניסיונו אופייניות לבנות הסובלות מהמחלה, דוגמת דימוי גוף, עצמות בריח, שמות של תרופות שהן נוטלות או קיצורים דוגמת 'אנה' (קיצור לאנורקסיה)" מציין פרופ' הכהן-קרנר. 

על בסיס שימוש בקבוצת המילים של פרופ' בכר, הצליחה המערכת להגיע לכ- 76% הצלחה, ומכאן המשיכו בהגדרת ושילוב משפחות מאפיינים נוספות. "הבעיה הייתה, שישנן מיליוני קומבינציות אפשריות, לכן השתמשנו באלגוריתם היוריסטי (קירובי) למניעת פיצוץ קומבינטורי" מסביר פרופ' הכהן-קרנר.

בסופו של התהליך השיגה המערכת קרוב ל-91% הצלחה באמצעות 10 משפחות מאפיינים, בעוד שפרופ' בכר הגדיר כיעד 80% בלבד כהצלחה. "המערכת למעשה קובעת האם קיים סיכון שכותבת הפוסט סובלת מאנורקסיה, ומתריעה על כך באופן שיכול לאפשר לאנשי מקצוע להמשיך ולקבוע האם מבחינה קלינית הדבר אכן נכון, ולסייע לה" מסכם פרופ' הכהן-קרנר.