אתר זה משתמש בקובצי Cookies כדי להבטיח שתקבל את החוויה הטובה ביותר באתר שלנו. קראו את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.
אמנם בכל העולם המערבי נשים לא מגיעות לעסוק בהייטק אך בישראל דווקא הנשים הדתיות מסתערות קדימה. בהאקתון (מירוץ טכנולוגיה קצוב בזמן) התחרו במשך 44 שעות ברציפות בסוף השבוע כ-100 סטודנטיות דתיות שלומדות הנדסת תוכנה, מדעי המחשב, הנדסת אלקטרוניקה, ביו-אינפורמטיקה ומנהל עסקים, באתגרים טכנולוגיים שהציבו החברות הטובות במשק כמו אינטל, רפאל, ExLibris, IBM, Synamedia (לשעבר סיסקו), וארגונים כמו מד"א, עמותת מלב"ב אלי"ן ועוד.
לאחר ההאקתון הראשון לנשים דתיות שקיים קמפוס טל במרכז האקדמי לב בשנה שעברה, ומרכז היזמות במרכז האקדמי לב, חזרו הסטודנטיות שהתחרו בשנה שעברה ויחד עם עוד כ-100 סטודנטיות חדשות ישבו במשך שלושה ימים ב-19 קבוצות שונות ברציפות לתכנת ולפתח טכנולוגיות. שני, סטודנטית למדעי המחשב סיפרה כיצד היא מצאה את עצמה בשלוש לפנות בוקר תשושה מעייפות, אך כאשר הסתכלה ימינה ושמאלה ראתה את חברותיה ממשיכות להתחרות בלהט והדבר העניק לה הרבה כוחות להמשיך ולהתחרות. לדבריה "לא האמנתי איך הזמן עובר במהירות. ישנתי אולי שלוש שעות במהלך שלושת הימים הללו, אבל מכיוון שרצינו להצליח פעלנו ללא הפסקה ואתגרנו את עצמנו, ואני שמחה שהצלחנו מעבר למה שחלמנו". במרכז האקדמי לב, אשר מכשיר קרוב ל-20% מהסטודנטיות למדעי המחשב בישראל, היה זה אך טבעי לקיים גם האקתון מתקדם לסטודנטיות.
כאמור, במשך 44 שעות ברצף, התמודדו הנשים בתחרות, כאשר ניתן היה לראות אמהות מניקות עם התינוקות שלהן, ביד האחת מתכנתות וביד השנייה מחזיקות את התינוקות. במקביל, פעל במהלך ההאקתון פעוטון לתינוקות כדי שהן תוכלנה להמשיך ולתכנת. בסוף התחרות, התכנסו כ-100 הנשים, והשופטים הכריזו על קבוצת spo2, שהתמודדה עם אתגר שהציבו חברת אינטל ועמותת אלי"ן, כעל הזוכה במקום הראשון. הסטודנטיות בת שבע גוטמן, חדוה עדרי, הדר בוקריץ, אביגיל וילק והדס ויטו, פיתחו גרב אלקטרוני לתינוקות, שמאפשר לקרוא את המדדים של התינוק מבלי להשתמש באמצעים מגבילים כמו קליפס, שמגביל את תנועת התינוק. לדבריהן: "כשתינוק מגיע לעולם, אנחנו לא רוצים שהוא ירגיש כבול ושכבר לוקחים לו את החופש. האתגר משך אותנו וזה גם יכול לסייע בהצלת חיים".
במקום השני זכתה קבוצת Bblur שהתמודדה עם אתגר שהציגה עמותת מלב"ב לחולי אלצהיימר. הסטודנטיות למדו להיעזר בבינה מלאכותית תוך כדי ההאקתון והשתמשו בטכנולוגיה כדי לאתר ולזהות פרצופים של חולים באופן אוטומטי ולטשטש תמונות של חולים אשר אסורים בפרסום, זאת בכדי לשמור על פרטיותם של החולים.
במקום השלישי זכתה קבוצת אוקסי-בייבי שפיתחה גם היא פתרון טכנולוגי נוסף לאתגר ויצרה מד סטורציה אל-חוטי לתינוקות לאותו אתגר שהציבו אינטל ואלי"ן.
השופטים התרשמו מהפיתוחים הטכנולוגים של הנשים שהספיקו בתוך זמן קצר לבצע מוצרים מורכבים. כך למשל היזם הסדרתי בוב רוזנשטיין אמר: "כיזם, נפלתי שש פעמים אבל קמתי שבע. רוח של יזם זה לנסות שוב ושוב, כאשר מילת הקסם היא התמדה. הפיתוחים שעשיתן הם גדולים, מרשימים ואפילו מרגשים אותי".
יונית סרקין, מנכ"לית האקסלרטור (תוכנית ההאצה) MassChallenge Israel שעוזר לאנשים לקחת מוצר התחלתי, לפתח אותו, להבין את הערך העסקי, לעשות קישור עם אנשים בתעשייה ועוד הסבירה ש"בכדי לפתור בעיות גדולות צריך אנשים מרקע שונה. זה מפרה את החשיבה. ראינו צעד משמעותי של נשים שלוקחות על עצמן בעיות, באות עם פתרונות אמיתיים ועובדות קשה כדי ללמוד ולהשיג את הפתרונות הללו. אשמח לראות את היזמיות הצעירות הללו באות אלינו גם לאקסלרטור כדי לתת איתם לשוק בהמשך".
השופט אורי סובוויץ' מחברת OurCrowd ציין בהלצה: "אני גאה להיות כאן במיעוט גברי. בעולם העבודה זה עדיין לא המצב אך אני שמח לראות כאן כל כך הרבה נשים שמוכנות לאתגר הזה ואין לי ספק שתצליחו להביא את צורת החשיבה המקורית שלכן לעולם ההייטק".
ראש קמפוס טל במרכז האקדמי לב אתי שטרן סיכמה בסיפוק: "אני מרגישה משנה לשנה את היכולות מתפתחות ועולות. אני נרגשת לראות את הברק בעיניים והמלחמה עד הרגע האחרון למרות המכשולים שראינו לאורך הדרך. בחרתן בדרך הנכונה להיות 'האנשים הלא שגרתיים' עם חיים מעניינים ומרתקים ולפתח את האנושות".
מנהל מרכז היזמות במרכז האקדמי לב ערן יומטוביאן: "השילוב בין הלימודים האקדמיים לאתגרים מעשיים כמו אלו שאנחנו נותנים לסטודנטים ולסטודנטיות, מאפשרים להם להתמודד עם אתגרים אמיתיים ולהגיע לשוק העבודה מוכנים יותר".
במרכז האקדמי לב (מכון לב) לומדים סטודנטים מ-23 מדינות שונות בעולם תארים אקדמיים בתחומי ההנדסה, המחשבים, החשבונאות, הניהול והסיעוד. המרכז האקדמי לב מפעיל מרכז יזמות עם תוכנית מקיפה לאורך כל השנה, כך שסטודנטים עם רעיונות יוכלו לפתח מוצרים מוגמרים לשוק עד תום הלימודים. בהאקתון השתתפו צוותים שהורכבו מתחומי לימוד שונים כמו אלקטרו אופטיקה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, תעשייה וניהול, סיעוד ומנהל עסקים. חלק מהסטודנטים מגיעים לישראל מבלי לדעת עברית כשבמהלך הלימודים הם גם מתגברים על פערי השפה הגדולים.
