אתר זה משתמש בקובצי Cookies כדי להבטיח שתקבל את החוויה הטובה ביותר באתר שלנו. קראו את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

ניגודיות גבוהה
רישום מקוון למידע נוסף

היעדר השימוש בראיות קיימות ומחקר כדי לעצב, ליישם ולהעריך החלטות מדיניות חשובות עלול להוביל לתוצאות בלתי רצויות. מאמר של ד"ר מוריה אלן בדה-מרקר.

10.11.2013

הסערה התקשורתית סביב טבע, וממצאי דו"ח מבקר המדינה, העלו שוב את השאלה מהו הבסיס על פיו מקבלים החלטות שרי הממשלה, חברי הכנסת וקובעי המדיניות - החלטות המתוקצבות במיליוני, ולעתים אף מיליארדי שקלים.

 

דו"ח המבקר חושף מחדלים רבים הנוגעים לחוק לעידוד השקעות הון והתיקון שנעשה בו לעניין הרווחים הכלואים, ביניהם אי הצבת יעדים וקריטריונים שיאפשרו מדידה ובדיקת עמידה ביעדי החוק, העדר הסמכה של גופים שיהיו אחראים על מעקב אחר יישומו והעדר מנגנון בקרה אפקטיבי. שר האוצר יאיר לפיד ושר הכלכלה נפתלי בנט יצאו מיד בקריאה לבחון מחדש את החוק, אך מי מבטיח לנו האזרחים ששוב לא יבזבזו מיליארדים מכספי המיסים שלנו על החלטות, תכניות וחוקים מסוג זה?

המאמר בדה-מרקר

שיתוף ברשתות חברתיות: