אתר זה משתמש בקובצי Cookies כדי להבטיח שתקבל את החוויה הטובה ביותר באתר שלנו. קראו את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.
פרשת במדבר נפתחת בשני מפקדים של בני ישראל. בעקבות המפקדים החוזרים ונשנים בספר במדבר חז"ל העניקו לו את השם "חומש הפקודים" (מסכת יומא פ"ז, מ"א, ומסכת מנחות פ"ד, מ"ג). השאלה המתבקשת, מהי מטרתן של מפקדים אלו?
לפי פירוש רש"י, מפקדים אלו מהווים ביטוי לאהבתו של הקב"ה לעם ישראל. כלומר, למניית בני ישראל אין מטרה קונקרטית, אלא היא דומה לאדם שנוהג למנות באופן תדיר דברים החביבים עליו. פירושו של רש"י אמנם מסביר מדוע בתורה קיימים מפקדים רבים של עם ישראל, אולם אין הוא מסביר מדוע מניית האנשים נעשית מגיל 20 ומעלה. וכי הקב"ה איננו אוהב את בני ישראל מתחת לגיל זה?
הרשב"ם התייחס לשאלה זו:
"לפי שמעתה צריכים ללכת לארץ ישראל, ובני עשרים ראויים לצאת בצבא המלחמה …"
לדעת הרשב"ם, מטרת המפקד היא להעריך את כמות החיילים הפוטנציאלים שקיימים בעם ישראל. החשיבות שבמידע זה נובעת מן העובדה שבני ישראל עומדים להיכנס לארץ ישראל, כניסה שתהיה מלווה במלחמות שונות. פרשנותו זו של הרשב"ם מבוססת באופן ברור בפשט פסוקי התורה:
"מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרון" (במדבר א', ג')
כדי לקבל מענה שלם למפקדים השונים ניאלץ לשלב את שני הפירושים. כלומר, מניית האנשים שמגיל 20 שנה ומעלה נובעת מהרצון להעריך את הכוח הצבאי בעם ישראל, וביצוע מספר מפקדים נובע מחיבתו של הקב"ה לעם ישראל.
"לפי שמעתה צריכים ללכת לארץ ישראל, ובני עשרים ראויים לצאת בצבא המלחמה …"