אתר זה משתמש בקובצי Cookies כדי להבטיח שתקבל את החוויה הטובה ביותר באתר שלנו. קראו את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.
גיפת הקורונה היא תחילתו של משבר, שיביא לשינויים מרחיקי לכת בכלכלה העולמית ובתוך כך גם במשק הישראלי. ההשפעות של המציאות הכלכלית החדשה כבר מורגשות, אם לא דרך הכיס שלנו, אז ודאי מול הסביבה הקרובה. מתחילת חודש מרץ מספר הנרשמים בשירות התעסוקה עולה בכמה עשרות אלפים ביממה, ובביטוח הלאומי צופים שהמספר עלול להגיע עד ל-1.2 מיליון מובטלים חדשים, עקב גל פיטורים ענק.
הראשונים להיפגע היו ענף התיירות, שהושבת לחלוטין, המסעדות ותרבות הפנאי שנסגרו על פי ההנחיות. מצד שני, ניתן לזהות את החברות והגופים שמצליחות בחסות המשבר – רשתות מזון, קניות אונליין, שירותי הטלוויזיה ועוד. נכון, אנו רק בפתחה של תקופה שעוד קשה לחזות מה יהיה בסופה, אבל מה שבטוח, המפה התעסוקתית השתנתה.
נוהגים לאפיין את דור ה-Y ככזה שנולד לתוך מציאות טכנולוגית ונדרש להסתגל לעולם תעסוקתי שמשתנה בקצב דרמטי. מחקרים שונים מצביעים על כך ששיעור גבוה מילידי 2020 צפויים בעתיד לעבוד במקצועות שעדיין לא הומצאו. אמנם העולם התעסוקתי שבו משתלב כיום הדור הצעיר דינמי, אך היה מדובר בשינויים הדרגתיים. במשבר הנוכחי שוק התעסוקה משנה את פניו מקצה לקצה.
חשוב שלא נשלה את עצמנו. מדובר בתקופה. איננו יודעים כמה זמן יימשך משבר הקורונה. אם בזמן שגרה היינו מצפים לאחר מקרה של פיטורין לחזור למעגל העבודה תוך זמן קצר, בימים הללו התהליך עלול להתארך. הבנה זאת דורשת היערכות כלכלית לתקופת ביניים עם כל המשמעויות הפיננסיות הנובעות מכך (צמצום הוצאות בלתי נצרכות, הסדרי משכנתא, בירור תנאי הלוואות וכדו').
למאמר המלא של יעל גנדמן, מנהלת המרכז לפיתוח קריירה במרכז האקדמי לב, שהתפרסם באתר "מקור ראשון"
