הליכות בין אדם לחברו - פרשת אמור

פרשת אמור - תשע"ה
הליכות בין אדם לחברו / יעקב יצחק פוקס

היות ועומד לפתחנו השבוע האחרון של דיני אבלות על תלמידי רבי עקיבא שמתו, חשבתי שרעיון ראוי הוא לסקר את הספר הליכות בין אדם לחברו, לתיקון אותו חטא קדומים שלא נהגו כבוד זה בזה.

הספר הינו הלכתי והוא מצוי במדף שלם העוסק כולו במצוות שבין אדם לחברו. הספר מנפה את המצוות שאינן קשורות באופן ישיר לסוגיות של בין אדם למקום ואינו נוגע בהן, אך מעמיק מרחיב ומפרט במצוות שבין אדם לחברו. ייחודו של הספר הוא הרלוונטיות, כלומר המגמה לקחת זכויות וכללים תלמודיים ולפסוק לאור זה הלכה גם במציאות של ימינו. ואתן שתי דוגמאות:

רבים שואלים ואף מסתייגים מנוהל מכירת ספרים הקיים זה שנים רבות בבית המדרש בסוף כל שנה אקדמית. והנה מתייחס המחבר למציאות של פינוי חפצים ממקלט. "דיירי בניין וועד בית שהחליטו לפנות חפצים מהמקלט, יפרסמו מודעה במקום בולט במשך מספר ימים סביר, כדי להודיע שכולם יפנו את חפציהם עד תאריך יעד סופי לפינוי. חלף תאריך היעד שפורסם ועדיין ישנם חפצים במקלט, אם קיים בקרבת הבית מקום נסתר ושמור שאפשרי להניח שם יפנו לשם. אין מקום כזה – ניתן למכור את ה חפצים ולרשום במפורט תיאור כל חפץ וסכום הכסף שנתקבל תמורתו, שכאשר יבוא בעליו יוכל לקבל את שווי חפצו". הרי לכם נוהל פינוי ספרים מבית המדרש ככתבו וכלשונו.

סוגיה נוספת רלוונטית למשפחות רבות היא מעשר כספים מביטוח לאומי, פיצויים כתוצאה מתאונה או פציעה, או נפגעי פעולות הנאצים. וכאן ישנה תת-חלוקה: התשלומים המתקבלים כקצבת ילדים והפרישו

ההורים את הסכום כולו לצורך הילדים למטרת חיסכון, כיוון שלא משתמש בכספים לעצמו אין צורך להפריש מהם. כמו כן, הנפצע בתאונת דרכים או בזמן שירותו הצבאי, פטור מן הדין לתת מעשר מהתגמולים. אך התובע רשויות זרות בתביעות רכוש, אם זכה חייב לתת מעשר ואף שזהו עבור רכוש שכבר היה מעושר, כיוון שבא לאחר יאוש, פנים חדשות באו לכאן, חייב לעשר.

הספר נוגע בסוגיות תוכחה, כיבוד תלמידי-חכמים, כיבוד זקנים וכיבוד הורים, הלכות שכנים, הכנסת אורחים, סוגיות הקשורות לממון כגון הונאה, צדקה, מעשר כספים, השאלה, השכרה, גניבה וכדומה.

כמו כן נזקים הנגרמים מהוצאת לשון הרע, גניבת דעת, חנופה, נקימה ונטירה, חמדה וקנאה. וכן הספר עוסק בפעולות חסד כמו ביקור חולים, ניחום אבלים ושמחת חתן וכלה.

ישנו מפתח ענייני מפורט והקדמה מחכימה ומלמדת. ספר מעניין ומומלץ.

ציטוט השבוע:
"אתה יודע שקראת ספר טוב כשאתה מעביר את הדף האחרון ומרגיש קצת כאילו איבדת חבר".

(פול סאוויני)

כולנו שמענו מעת לעת בזמן שירותנו הצבאי פקודה בסגנון הלקוני-משהו: "קודקוד א' נא תחבור לגדוד המסייעת". המילה תחבור פירושה בהקשר זה היא להצטרף ולהתאחד. אך טמונה בה גם המילה חיבור. בימינו, בעידן הפייסבוק והטוויטר, כמעט שכחנו מה הוא חיבור אמיתי. בא הציטוט ואומר כי בספר טוב יש ממד של חבֵרות וחיבור. כמו שחבר טוב וידיד אמת ייתן לך עצמאות וחופש בחירה מה לקבל במפגש ביניכם, וגם אם סירבת לקבל חלקים מאישיותו, עדיין הוא יישאר חברך הנאמן. כך בספר יש לך אפשרות לקבל ממנו ברוחב לב דברים מסוימים ואילו חלקים פחות מתיישבים על הלב יישכחו ממך. בתום הקריאה עם דפדופו של העמוד האחרון, אולי לא תמצא שם מילים כתובות אך קיים שם דף לבן, לבן אך לא ריק. שכן אתה יודע שהייתה כאן חברות והנך שייך לאלו שחברות אמת נגעה בלבבם, ומחברת את חייהם לחיים מלאים יותר ועשירים בתוכן וברוח.

שבת שלום ומבורך