לא תעמוד על דם רעך – על קירוב רחוקים בתקופתנו / אלדד שמואלי - פרשת וישב

פרשת וישב, תשע"ו

לא תעמוד על דם רעך – על קירוב רחוקים בתקופתנו / אלדד שמואלי

כותרתו של ספר זה נקשרת באופן ישיר לפרשתנו בה מסופר על ריב בתוך המשפחה. בניסיון להציל את יוסף מציע בנימין לזרוק את האח אל הבור ובכך הוא מונע את הריגתו משאר האחים.

אלא שהמחבר שלפנינו לקח את הפסוק של "לא תעמוד על דם רעך" שבנימין זכה לקיים ונתן לו משמעות עמוקה לפיה דם רעך הוא הנפש ועניינו של הפסוק הוא ברוחניות. על פי פרשנות זו, כשיהודי נמצא במצב של סיכון רוחני, יהודי שהולך לאבד מהחיוּת הפנימית שלו בצורה בלתי הפיכה, אסור לך לעמוד מנגד. בידך תלוי הדבר להשיב לו לחלוחית של תורה גם אם אתה עלול לסכן סיכון מחושב את עולמך הפנימי.

ספר זה העוסק בקירוב רחוקים מתחלק לשלושה. החלק הראשון מעלת הקירוב, החלק השני אופן הקירוב והחלק השלישי תפילות ובקשות לפני הקירוב.

אנסה לתת פירוט קצר לכל חלק משלושת חלקיו.

החלק הראשון מביא שלל פסוקים שהפרשנות החסידית לגווניה נתנה להם משמעות וקונוטציה של קירוב:

אמירות פרשניות קצרות בגודל מעלת המחזקים והמקרבים:

אמר רב חייא בר אבא כל המלמד את בן חברו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה וכל המלמד בן עם הארץ אפילו הקב"ה גוזר גזירה מבטלה בשבילו שנאמר  "ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה".

"כי תפגע שור אויבך או חמורו תועה השב תשיבנו לו". אם חסה התורה כל כך על ממונו של אדם המאבד את פרתו כל שכן כמה שצריך לרחם על נפש הישראלי שתועה מן הדרך אפילו נצטרך עמל רב להשיבו אל בעליו.

אלקנה (בעל חנה ופנינה) שהשתדל לזכות את ישראל במצוות עלייה לרגל, אמר לו הקב"ה: אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחינכת אותם למצוות, יזכו רבים על ידך  ואני מוציא ממך בן שיכריע את כל ישראל לכף וזכות הרבים על ידך.

על ידי פתיחת פתח של תשובה כחודה של מחט זוכה האדם שיפתחו לו פתח שאפילו עגלות וקרוניות נכנסים בו. וכל מי שזוכה לפתוח פתח קטנטן בלב חברו נחשבים כל מעשי חברו כמשויכים אליו, ועל ידי זה שוב תהיה סייעתא דשמיא בידו של זה הראשון שחברו זה שנפתח ליבו בזכותו יצליח לפתוח לב אחר (השלישי בשרשרת). וכך הלאה והלאה נפתחים שערים ושערי שערים, הכל מכוחו וכוח כוחו של הראשון זה שהתחיל בשרשרת פלאית זו.

החלק השני עוסק בעקרונות הקירוב:

על ידי אהבת הבריות
הפנם בלב מאזיניך שזו השקעה שלהם בעצמם ולא אתה זה שמרוויח מכך
תהיה בהיר ונלהב מתוך התחדשות פנימית והתרעננות רוחנית
לרומם את המקשיב להזכיר לו גודל היותו יהודי וגודל נשמתו
ישר לבך ומעשיך לפני דיבורך
הדגש את הצדדים השמורים בנפשם של מאזיניך, רומם נקודות שמורות וחיוביות ברוח הפסוק "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו"

החלק השלישי עוסק בתפילות תחינות ובקשות קודם הדיבור. אביא שתי תפילות קצרות שעלי עשו רושם עז במיוחד הן בתוכן והן בסגנון:

"ריבונו של עולם! גלוי וידוע לפני כיסא כבודך, שאני מוכרח כעת לסדר דרוש לדרוש ברבים, ועיני לך תלויות, כי אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלימתי, כי דלותי מאד, ולא בינת אדם לי, ואין בלשוני מילה, וחסרתי כל טוב. אנא! האל אב הרחמן, החונן לאדם דעת, ומלמד לאנוש בינה ובורא ניב שפתיים! חנני מאתך חכמה בינה ודעת, וזכני לסדר דרוש נאה, ותן לי לשון לימודים, באופן שיהיה דרושי ערב ומתקבל לשומעים, ואזכה להדריך בניך לעבודתך. ותצילני מכל גובה לב, ואכיר מיעוט ערכי, ואהיה שפל בעיני תמיד. ותצילני מעין הרע ומיצר הרע. ענני ה' ענני! טוב אתה ומטיב למדני חוקיך, כי ה' (יפסיק מעט) ייתן חכמה. מפיו דעת ותבונה, עשה למען רחמיך הרבים, ולמען אבותינו הקדושים - אברהם יצחק ויעקב עבדיך, ולמען כל הצדיקים והחסידים, זכותם יגן עלינו אמן. יהיו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי."

"לשם יחוד קבה"ו הריני מוכן לדרוש לעם את חוקי האלוקים ואת תורותיו לעשות נחת רוח ליוצרנו. ולתקן הדברים בשרשן במקום העליון ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו. ויהי רצון מלפניך שתיטע בלב עמך ישראל אהבתך ויראתך ונהיה לאחדים לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. יהי ה' אלוקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו להטות אליו ללכת בכל דרכיו ולשמור מצוותיו וחוקותיו ומשפטיו אשר ציווה את אבותינו. אנא אהיה אשר אהיה עזרה בצרות, חתור חתירה מתחת כיסא כבודך בעבודתך. עזרנו אלוקי ישענו על דבר כבוד שמך וברכנו אבינו כולנו באור פניך כי עמך מקור מים חיים באורך נראה אור. ה' שמע בקולי ושוועתי אליך תבוא, אמן.

ספר קל לקריאה ומלא בתוכן.

שבת שלום

קריאה מהנה ומועילה.

ציטוט השבוע:

עט, דיו ונייר מפחידים אותי יותר מחרב ומאקדח (אלכסנדר דיומא)

בכדי להבין את משמעות הדברים יש צורך לדעת מעט מי הוא אלכסנדר דיומא. משורר צרפתי שכתב למעלה ממאתיים ספרי מסעות רומנים ומחזות. אחד האנשים העשירים בצרפת של המאה השמונה-עשרה. נלווה אל גנרלים רבים ותיעד את ניצחונותיהם. מספרים כי די היה לו להשתתף בקרב אחד בלבד על מנת שתהיה לו השראה לכתיבת כמה וכמה רומנים עבי קרס. מכאן אולי יוסבר חששו מכתיבה לא מוצלחת יותר מפציעה בשדה הקרב, שכן פציעה שלו עצמו הייתה מהווה עבורו מקור לכתיבה ולהעמקת הקשר עם קוראיו. אך כתיבה בלתי מוצלחת עלולה להוות ירידה משמעותית בפרנסתו ומעמדו הכלכלי האיתן.